פגיעה בכל אחד מחלקי מערכת השמע תגרום לליקוי שמיעה, כאשר מחלקים את ליקויי השמיעה לשלושה סוגים:

 

1. ליקוי הולכתי (Conductive) – פגיעה באוזן החיצונית או התיכונה (כאשר האוזן הפנימית ועצב השמיעה תקינים)

2. ליקוי תחושתי-עצבי (SN) – פגיעה בעצב השמיעה או בשבלול (כאשר האוזן החיצונה והתיכונה תקינות)

3. ליקוי מעורב – ליקוי (Mixed) – פגיעה הולכתית ותחושתית-עצבית יחד

 

כל אחד מליקויים אלו יכול להגיע בחומרות שונות – החל מחומרה מזערית וכלה בחומרה עמוקה.

 

ליקוי שמיעה מתאפיין בעליית ספי השמיעה (יש צורך בהגברה על מנת לשמוע) ולעיתים גם בקושי בפענוח הנשמע. ירידה תחושתית עצבית לרוב מלווה בליקויים בהבחנה בין תדרים ובין זמנים, המקשים על פענוח המילים הנשמעות ובמיוחד על הבנת דיבור בתנאי רעש או דיבור מהיר.

 

מהם הגורמים לליקוי שמיעה?

 

ליקוי שמיעה הולכתי יכול להיגרם מדלקת, קיום נוזלים באוזן התיכונה, נקב בעור התוף, מלפורמציה של העצמות, מחלות כמו אוטוסקלרוזיס ועוד..

גורמים אפשריים לליקוי שמיעה תחושתי עצבי הם גיל, חשיפה לרעש, מחלות כמו מנייר ועוד..

 

מי סובל מליקוי שמיעה?

 

ליקוי בשמיעה נפוץ בשכבות גיל שונות, ושכיח במיוחד בגיל המבוגר. כ- 25% מבני 65 ומעלה סובלים מליקוי שמיעה, ומעל גיל 75, האחוזים מגיעים אף ל-80%.

 

מי צריך לעשות בדיקת שמיעה?

 

ברגע שיש חשש לליקוי בשמיעה, מומלץ לפנות לרופא א.א.ג.הרופא  יקשיב לתלונות, יבצע בדיקה אוטוסקופית ובמידת הצורך ימליץ על בדיקת שמיעה.

מה עושים בבדיקת שמיעה?

בדיקת השמיעה מספקת לנו מידע על סוג וחומרת ליקוי השמיעה. בדיקת השמיעה מורכבת ממספר חלקים המעריכים את העוצמה המינימלית בה הנבדק שומע צלילים מסויימים או מילים, ובסופה מתקבלת אודיוגרמה המייצגת את רמת השמיעה. לפי האודיוגרמה ניתן להעריך את סוג ליקוי השמיעה ואת חומרתו. לעיתים בהפניית רופא מתבצעת גם בדיקת טימפנומטריה המעריכה את היענות עור התוף לשינויים בלחץ האויר באוזן החיצונית. בדיקה זו מסייעת בסיווג לקויות הולכתיות.