בדיקת שמיעה לדוגמא ממערכת audiotest

בדיקות שמיעה

 

את סף השמיעה בודקים באמצעות בדיקה אודיומטרית. הבדיקה מתבצעת בחדר אטום לרעש ומטופל אקוסטית. 

 

בחלק הראשון של הבדיקה מונחות על אוזני הנבדק אוזניות המשמיעות סדרה של צלילים בעוצמה ובתדר משתנים. על הנבדק לציין מתי הוא שומע צליל - גם אם הוא חלש ביותר. כל אוזן נבדקת בנפרד. הבדיקה בוחנת מהו סף השמיעה המינימאלי. אם מתברר שסף השמיעה נמוך מהנורמה, יש לברר את הסיבה לכך. הבעיה עשויה להיות בהולכת האוויר (כתוצאה מפגיעה באוזן החיצונית או באוזן התיכונה) או בהולכה העצבית (כתוצאה מפגיעה באוזן הפנימית או אף במוח).

לאחר שהתברר שישנה בעיית שמיעה, עושים את חלקה השני של בדיקת האודיומטריה, שבה הצליל משודר ממכשיר המונח על העצם שמאחורי האוזן. באופן הזה גלי הקול עוקפים את מסלול הולכת הקול דרך האוזן החיצונית והתיכונה ומועברים ישירות לאיבר השמיעה שבאוזן הפנימית דרך עצמות הגולגולת. הבדיקה הזאת בוחנת את מסלול ההולכה העצבי שמכונה גם "הולכת עצם".

אם מתברר שהולכת העצם תקינה, ניתן להסיק שבעיית השמיעה נובעת מהפרעה בהולכת האוויר. ואם מתברר שהולכת העצם אינה תקינה, ניתן להסיק שמדובר בבעיה עצבית. עם זאת ישנה גם האפשרות שמדובר בבעיה משולבת: של הולכת אוויר ושל פגיעה עצבית גם יחד. 

תוצאות הבדיקות מוצגות על גרף שמראה את טווח השמיעה - מבחינת העוצמה והתדר - בכל אוזן ובכל אחד מהמסלולים.

נוסף על הבדיקות האלה תתבצע בדיקה שבוחנת את יכולתך להבחין בהברות ובמילים. בבדיקה הזאת, שנקראת "בדיקת סף שמיעה לדיבור"  יבקשו ממך לחזור על סדרה של מילים פשוטות המושמעת בעוצמה הולכת ויורדת.

 

בבדיקת הטימפָנומטריה - נמדדת התנועתיות של עור התוף, הבדיקה מסייעת לאבחן הימצאות נוזלים באוזן התיכונה.

 

הבדיקות נשמרות ומודפסות ע"י תוכנה ייחודית - AudioTest